contact Clinic procedures links questions out for a stroll Just arrived tips home
Hebrew articles
english articles
lexicon
about Dr. Hofman
check-up
גרסת הדפסה

כלל מספר 51 –


שמור תיקים רפואיים ישנים

ותדחה את לוויית המטופל.

 

ג'יימס פארקר נכשל שוב ושוב בשנתו הרביעית ללימודי הרפואה. בחור צעיר, גבוה ונאה בעל שיער שהפך דליל במהירות, ג'ים רצה נואשות להיות רופא.

מות הוריו בתאונת דרכים בשנה השנייה ללימודיו, והתפרקות נישואיו בשנה לאחר מכן, חברו יחד וגרמו לג'ים להתרכז בעיקר בלמנוע מעצמו להתפרק, במקום להתרכז בחומר הלימודי (גרמו לג'ים להחזיק רוב הזמן את ראשו בין ידיו בייאוש כללי, במקום להחזיק ספר לימוד בין ידיו).

אני שימשתי כרופא מתמחה בבית חולים אוניברסיטאי ישן, וג'ים צורף למחלקתי. ציוניו במדעים הבסיסיים, אחרי תקופת זוהר קצרה במשך שנת הלימודים הראשונה – היו מחרידים. הסיכוי היחיד שנותר לו כדי לסיים איכשהו את לימודי הרפואה, הוא אם יצליח להבריק בתחום קליני . 

בתור האב-הרוחני שלו, עשיתי שמיניות באוויר בניסיון להפוך אותו לרופא קלינאי יעיל,

אולם הרגשתי כמי שמנסה להפיח חיים בזומבי.  

ציונו הסופי של ג'ים בשנתו הרביעית (תקוותו היחידה לסיים את התואר) – היה תלוי באופן בו הוא יציג "מקרה" בפני מנהל המחלקה הפנימית. המנהל, פרופ' מרקוס כהן, היה קרוב לוודאי הפנימאי המבריק ביותר בארץ; הוא רחש בוז גלוי לסטודנטים שלא הצליחו לעמוד באמות המידה האולימפיות שלו.

המקרה שבחר ג'ים להציג היה של אישה בת 62, שצילום החזה שלה הדגים נגע "מטבע" בריאתה

 הימנית, גוש עגול שכפי הנראה ייצג סרטן בר-ריפוי.

היא לא זכרה שעברה צילום חזה בעבר, כך שלא היו בנמצא צילומים לצורך השוואה.

היא עישנה 2 חפיסות סיגריות ליום, סבלה מתעוקת לב קשה ואי ספיקת לב קלה. ללא ספק, מצבה הבריאותי היווה סיכון לביצוע ניתוח חזה, על אף שהניתוח היה חיוני כדי לבדוק האם הגוש הוא אכן סרטני.

באי-רצון נעתרתי לבקשתו של כירורג נלהב לשבץ אותה ביומן הניתוחים שלו לביצוע פתיחת ריאה לצורך ביופסיה בשבוע שלאחר מכן. בינתיים, היה עלי לסייע לג'ים להכין את המקרה כראוי לקראת הצגתו.

לו ג'ים היה בני, בשר מבשרי, לא יכולתי להתאמץ יותר להכנתו לקראת האירוע. תרגלתי איתו פעם אחר פעם כל פרט וכל פיסת מידע; אפילו תפקדתי בתור מורה לדרמה – והדגמתי בפניו כיצד לשוות לקולו גוון חי ומתלהב בשעת הנאום.

הפציינטית, שבשלב זה כבר קצה נפשה ברופאים שהסתובבו סביבה, הפכה חסרת סבלנות עוד יותר כאשר הבחינה בג'ים ובי קרבים אל מיטתה, בדרכנו לסקירה נוספת של ההיסטוריה הרפואית שלה. הגדלתי לעשות ואף תדרכתי אותה כיצד להרים את קולה ולהקפיד על הגייה ברורה, שכן מנהל המחלקה נודע כאדם שלא מסוגל לסבול חולים הממלמלים בקול ענות חלושה בשעת ה"ביקור גדול"

( הסבב  השבועי  של כל רופאי המחלקה . )

 

יום לפני מועד הצגת תיאור המקרה, שאלתי את המטופלת פעם נוספת: "גברת קונרי, האם את משוכנעת שמעולם לא עברת צילום חזה, מכל סיבה שהיא ?"  מעל לראשה, יכולתי להבחין בנורה

15 וואט נדלקת בבת אחת. "או אלוהים אדירים" היא קראה, בקול רם וברור, תוצאה ישירה של התרגולים הווקאליים שערכנו מבעוד מועד "אני חושבת שהעבירו אותי סדרה של צילומי רנטגן, ואפילו בחור הנידח הזה בדיוק. זה היה אחרי שחטפתי בעיטה מסוס שהיה רתום לעגלה שהובילה חלב,

לפני שלושים שנה בערך..."

"אבל בדקנו בתיק הרפואי שלך בחיפוש אחר צילומים ישנים, לא העלינו דבר" השבתי.

"האם היית נשואה אז ?" שאל ג'ים.

לחייה של המטופלת התלהטו באודם של כעס.

"כן, הייתי נשואה אז" היא ענתה "לאד מאלדון – המנוול הזה. הוא היה בעלי השני – לא, השלישי. כן.

בעלי השני היה ראלף המתפשט. הוא נהג להתפשט ולחשוף את עצמו בציבור. פעם הוא עשה את זה מול שוטר סמוי, אבל לא הוגש כתב תביעה כי הראיות לא היו מרשימות במיוחד."

התקף של שיעול רטוב קטע את צחוקה העגמומי.

נוכח אזכור שמו של הבעל-השלישי-המנוול-הזה, ידעתי מיד שסטודנט הרפואה שלי זכה בסיכוי להגשים את חלומה של אמו על בן רופא. אחזתי בשרווליו המקומטים של הזקט הלבן שלו וטלטלתי אותו בחוזקה. "אל תדבר עם נפש חיה על כך" הוריתי לו "פשוט רד מיד לארכיב וחפש את הצילומים הישנים שלה, תחת השם קתרין מלדון. מצא אותם אפילו במחיר חייך !"

בהשוואה לארכיב צילומי הרנטגן בבית החולים העתיק ההוא, אפילו החור השחור בכלכותה .

נראה כמו מכון שיזוף בלוס אנג'לס. עשרות אלפי צילומי רנטגן מעלי עובש נערמו באווירת קדרות תמידית על גבי המדפים המטונפים.

לאורו של פנס כיס, ג'ים בילה 14 שעות תמימות בחיפושים אחרי צילומי החזה האבודים של קתלין קונרי, לשעבר הגברת אד ("המנוול-הזה") מלדון.

קצת אחרי 3 לפנות בוקר, חמש שעות לפני מועד הפרזנטציה, ג'ים טלטל את כתפי והעיר אותי משנתי במגורי המתמחים. עיניי נפערו לרווחה אל מול מעטפה גדולה ומרופטת שהחזיק ג'ים בידיו הרועדות האוחזות בפנס.

נאלצנו להפריד בכוח את הצילומים שהיו כמעט דבוקים זה לזה, כמעט כאילו נאחזו זה בזה כדי להגן על עצמם מהכספת הטחובה והקודרת בה אוחסנו. לבסוף, מצאנו את אשר חיפשנו: צילומי החזה הישנים. גם מבעד לשריטות והלכלוך שעל נייר הצילום, יכולנו לראות בבירור את הנגע ה"מטבעתי", זהה בצורתו ובגודלו לזה שנמצא אצלה אחרי מקץ 30 שנה, ולפיכך – אינו סרטני !

 קרוב לוודאי שמדובר בשרידי הסתיידות כתוצאה מזיהום ישן.  ג'ים חסך למטופלת ניתוח גדול, שעלול היה בהחלט לגרום למותה.

ג'יימס פארקר היה מוכן ומזומן לפגוש בפרופ' מרקוס כהן, שמצדו היה מוכן ומזומן להכשילו.

רועד וחסר בטחון בתחילה, פרש בן טיפוחיי את הסיפור כמקרה שגרתי של  Coin lesion שהצריך פתרון ניתוחי. כצפוי, פרופ' כהן שאל: "האם קיימים צילומי רנטגן ישנים להשוואה ?"

"הייתי משוכנע שאין" התערבתי בדיון "אבל פארקר ערך חיפוש מקיף בארכיב הצילומים במשך כל הלילה וראה מה העלה בחכתו".

הסטודנט לרפואה הניף אל הצילום העתיק כקוסם השולף שפן מתוך כובעו, והטיל אותו על גבי ה-

 מסך הצפייה ואגב כך קרע אותו לשניים...למרבה המזל, אפילו כשהיה חצוי לכל אורכו,

הצילום עדיין הראה בבירור את הנגע ה"מטבעתי", הממצא הדיאגנוסטי יקר הערך שהיה קבור בארכיב בית החולים.

"שום ניתוח עבור הגברת הזאת !" סיכם ג'יימס פארקר את דבריו.

ביושבה בכיסא הגלגלים שלה, הגב' קורנרי הדגימה בפני כולנו את אחת הסיבות להיסטוריה הזוגית המורכבת שלה: חיוך מהמם. פרופ' כהן, עוף מוזר ונטול שיער בחלוק לבן וארוך, זינק על רגליו כדי ללחוץ בהתרגשות את ידו של ג'ים. (אין דבר שגורם עונג רב יותר לפנימאי מאשר "לגנוב" מטופל מידיו של כירורג).

הסטודנט לרפואה הוא כיום דר' ג'יימס פארקר, רופא פנימאי בסיינט לואיס, נשוי בשנית ואב לשניים.

לבנו הבכור הוא העניק את השם אוסקר. ילד מסכן.