contact Clinic procedures links questions out for a stroll Just arrived tips home
Hebrew articles
english articles
lexicon
about Dr. Hofman
check-up
גרסת הדפסה

חיסוני ילדים החדשים בישראל

 

 

 

החיסונים נגד נגיף הרוטה, אבעבועות הרוח, חיידק הפנוימוקוקוס וחיסון נגד ה HPV (פפילומה וירוס הגורמת בחלק מהמקרים לסרטן צואר הרחם)  הביאו לירידה משמעותית בתחלואת ילדים בעולם, אבל אינם נמצאים בסל הבריאות שלנו.

 

למרות זאת – חלקן הגדול במינון חלקי ( לרוב עלות להורה  של כ 500 ₪ לכל מנת חיסון)  של קופות החולים בארץ.

 

 

חיסונים מהווים את פריצת הדרך הגדולה ביותר ברפואה, לאחר מציאת הפניצילין ופיתוח תכשירים אנטיביוטיים.
החיסונים מונעים כל שנה עשרות ואף מאות מיליונים של מקרי תחלואה ותמותה ודי אם נזכיר את מגפת הפוליו שהשתוללה בעולם לפני מעל 50 שנה וכיום המחלה כמעט ונכחדה בחלקים רבים בעולם.

בשנים האחרונות פותחו חיסונים חדשים שנכללים כבר בתוכניות חיסונים בארצות שונות בעולם,אך אינם כלולים לצערנו בסל החיסונים בישראל, חלקם אף אינו מאושר לשימוש, על אף היותם מאושרים במדינות רבות בעולם.

נגיף הרוטה (Rotavirus) הינו הגורם השכיח לדלקת מעי חדה בקרב תינוקות וילדים עד גיל חמש, הן במדינות המתפתחות והן במדינות המפותחות.
הנגיף אחראי מדי שנה לכ-111 מיליון מקרים של דלקת מעי קלה, כזו הניתנת לטיפול בבית, לכ-25 מיליון פניות לרופאים בקהילה, לכשני מיליון אשפוזים ולכ-600 אלף מקרי מוות.
עד גיל חמש, כמעט כל ילד בעולם נחשף לנגיף. אחד מכל חמישה ילדים יגיע לטיפול במרפאה ראשונית, אחד מכל 65 יאושפז ואחד מכל 293 ילדים עלול למות כתוצאה מזיהום בנגיף.
בנוסף, נגיף הרוטה הינו גורם משמעותי לדלקת מעי חדה הנרכשת בביה"ח (נוזוקומיאלית). למחלה הנגרמת ע"י נגיף הרוטה דפוס התפרצות עונתי התלוי באקלים, בחצי כדור הארץ הצפוני, באקלים ממוזג (כמו בישראל ובדר'-מע' ארה"ב) עיקר התחלואה היא בין החודשים אוקטובר-דצמבר.
במחקר רב מרכזי שבוצע ברשותו של פרופ' שי אשכנזי, אותרו 1,912 חולים שאושפזו בתקופת המחקר. שיאי האשפוזים היו בחודשים נובמבר ודצמבר, בהם 34% מכלל האשפוזים שנבעו מהנגיף.
בחישוב שנתי, רוטה גסטרואנטריטיס היווה 18.4% מהאשפוזים ו-2.8% מכלל האשפוזים בביה"ח המשתתפים. מירב האשפוזים היו בגילאי 7-12 ו-13-18 חודשים.
משך האשפוז הממוצע היה 3.9 ימים. מבחינת סיבוכים: חולה אחד נפטר עקב חמצת ודהידרציה קשים, שניים אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ, 7 פיתחו פרכוסים, 4 פיתחו בקטרמיה משנית, וחולה אחד פיתח התפשלות המעי.
עפ"י השנתון הסטטיסטי ילדים בישראל 2004, המשתתפים במחקר היוו 25.1% מכלל האשפוזים בישראל בשנת 2004. לפיכך ניתן להעריך כי מדובר בתקופת המחקר ב-3,816 אשפוזים (14,692 ימי אשפוז) בשנה בישראל עקב רוטה-וירוס גסטרואנטריטיס.
לאחרונה, נרשמו בעולם שני חיסונים למניעת הזיהום, לאחר שיעילותם הוכחה בפרט נגד זיהומי רוטה חמורים ואשפוזים הנובעים מזיהום זה:

Rotarix -
חיסון חי מוחלש שנבדק בקרב כ-63 אלף ילדים מ-12 מדינות במסגרת ניסוי קליני. במבחני היעילות נמצא כי יעילות החיסון בהפחתת מספר מקרי הגסטרואנטריטיס עקב הנגיף היתה בין 95% באירופה ל-85% בארצות אחרות כגון דרום אמריקה.
במחקרים שנעשו באירופה, עלה כי מספר האישפוזים כתוצאה מנגיף הרוטה גסטרואנטריטיס ירד בקרוב ל-100%. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות בין מנה למנה. מומלץ להתחיל בגיל 6 שבועות ולסיים בגיל 24 שבועות. החיסון אושר לשימוש ע''י 90 מדינות באירופה, אמריקה לטינית ואסיה והוכלל בתוכנית חיסונים של שמונה מדינות.

RotaTeq -
חיסון חי, נגד וירוס הרוטה, שנבדק בקרב כ-70 אלף ילדים ב-11 מדינות במסגרת ניסוי קליני ושנמצא יעיל במניעת מחלה קשה ב-98% מכלל המקרים שנגרמו על ידי זני החיסון ויעיל במניעת מחלה כלשהי ב-75%.

החיסון ניתן ב-3 מנות בהפרש של 4 שבועות בין מנה למנה. מומלץ להתחיל בגיל 12-6 שבועות ולסיים לא יאוחר מגיל 32 שבועות. החיסון אושר לשימוש ע"י ה-FDA בארה"ב בפברואר 2006 והוכלל בתוכנית החיסונים הלאומית החל מ- 1.1.2007.

במכבי (מגן ) יש הנחה של 50% - ז"א עלות למבוטח של 523 ₪ לסדרה של 3 חיסונים   -

חיסון המוצמד כנגד חיידק הפנאומוקוקוס. סטרפטוקוקוס פנוימוניה (פנוימוקוקוס) הינו הגורם העיקרי לבקטרמיה, דלקת אוזניים, ודלקת ריאות חיידקית בילדים. בנוסף למגוון נרחב של מחלות נוספות כגון סינוסיטיס, דלקת הלחמית ועוד.
בישראל מאובחנים כל שנה כ-300 זיהומים פולשניים הנגרמים על ידי פנוימוקוקוס בילדים מתחת לגיל 13 שנים.
למעלה מ-85% מזיהומים אלו קורים בילדים הצעירים מגיל חמש, 64% בילדים הצעירים מגיל שנתיים וכ-45% בילדים הצעירים מגיל שנה.
שכיחות הזיהומים הפולשניים בישראל בילדים הצעירים מגיל שנתיים הינה כ-80 ל-100 אלף, כמעט פי 4 מאשר באירופה המערבית.
הכיסוי של הזנים שגורמים למחלה חודרנית בישראל הינו כ-50% והוא מאפשר מניעת כ-40 מקרים ל-100 אלף בשנה.

כיסוי החיסון כנגד תחלואה חודרנית ביהודים מתחת לגיל שנתיים הנו בסביבות 40 מקרים ל-100 אלף, אך בילדים לא יהודים הוא בסביבות 100 מקרים ל-100 אלף (פי ארבע לעומת הארצות שאימצו את החיסון הפנוימוקוקאלי כשגרה באירופה).
בנוסף, כ-55% מכלל הזנים הגורמים לדלקת אוזניים בישראל הינם זני החיסון (בדומה לארה"ב). כלומר, מעל 20 אלף מקרים של דלקות אוזניים בשנה הנגרמים על ידי פנוימוקוקוס מזני החיסון.
מאז תחילת השימוש בחיסון בארצות הברית חלה ירידה של כ-40% בפניות לרופאים עקב דלקות ראה בילדים ממצא המעיד על יעילות גבוהה במניעת דלקת ראות בילדים.
הזנים הנכללים בחיסון הינם זנים עם שכיחות גבוהה של עמידות לתכשירים אנטיביוטיים ובעיקר לפניצילין. מאז תחילת השימוש בחיסון קיימת ירידה בשכיחות זנים אלו וכן ירידה בעמידות של פנאומוקוקים דבר המקל על הטיפול במחלות כתוצאה מחיידק זה.

כל האיגודים המקצועיים בישראל כולל, איגוד רופאי הילדים החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק), החברה הישראלית לפדיאטריה אמבולטורית (חיפ"א) ואיגוד רופאי הילדים אימצו את המלצת החוג למחלות זיהומיות ילדים הקורא להכליל את החיסון לתוכנית השגרתית במהרה המלצות שאף אומצו על ידי הועדה המייעצת למשרד הבריאות לנושאי חיסונים.

 HPV   (פפילומה וירוס)

החיסון כנגד נגיפי HPV נחשב לאחת מהישגי הרפואה בעשורים האחרונים בהיותו כלי למיגור הן של סרטן צואר הרחם וסרטנים נוספים והן של נגעי הקונדילומה שכל כך מטרידים. פפילומה אנושית גניטאלית (HPV) הינה הזיהום הנפוץ ביותר בקרב המחלות המועברות במגע מיני.  עפ"י חישובים נמצא שהסיכון ללקות בזיהום זה לפחות פעם אחת בחיים הוא 80%.

מחקרים בארה"ב מראים שברגע זה חולים במחלה זו כ 7% מהגברים והנשים בארה"ב אבל הם לא יודעים זאת משום אופיה החמקמק של המחלה.

 בהשוואה מתמטית, בהעדר נתונים מחקריים, בישראל צריכים להיות כ- 500,000 גברים ונשים החולים במחלה [7% מתוך 7 מיליון תושבים].

למעלה מ 90% מנשים המזוהמות ב HPV תתפטרנה מהנגיפים בתוך שנתיים. יתכן גם שנגיפים נותרים בגוף [בעור ובריריות מסוימות ולא בדם] במצב "רדום" ו"יתעוררו" [יעברו ראקטיבציה] אחרי <שני>ם. טיפול עוזר להתפטר מהנגיפים מוקדם יותר.

כ 10% מהנשים המזוהמות בנגיפי HPV יפתחו זיהום מתמיד. נשים עם זיהום מתמיד בנגיפים, בעלי סיכון ממאירות גבוה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח נגעים טרום סרטניים מתקדמים בצואר הרחם [ CIN] ועד סרטן, כולל באברים סמוכים.

בארה"ב מתות כל שנה כ 4,000 נשים כתוצאה מסרטן צואר רחם [ 9 נשים ל 100,000 נשים] – בארץ – 150 בשנה.

 

החיסון ניתן בצורת זריקה תוך שרירית – 3 פעמים: הזריקה ה<שני>ה לאחר חודשיים והשלישית אחרי 6 חודשים.

 

אבעבועות רוח  (Varicella) נחשבת בציבור כמחלה יחסית קלה בעיקר בילדים. הארעות המחלה משתנה ממדינה למדינה וגיל התחלואה תלוי באקלים.
עד גיל 25 שנים אחוז החיוביים בארצות רבות הוא 95%.

 בילדים המחלה בד”כ קלה וחולפת לאחר 4-5 ימים. המחלה מלווה בפריחה שלפוחתית של 250-400 נגעים.
בשנים האחרונות, קיימת מגמת לשינוי בשכיחות המחלה ומספר החולים מעל גיל 15 שנים עולה. זיהום שניוני מגיע לשכיחות של עד 15% מהאוכלוסייה.
בנוסף, תיתכן העברה בין אם לעובר בכל שלב בהריון וכן סביב הלידה בעיקר כשהאם חולה חמישה ימים לפני הלידה ויומיים אחרי הלידה.
עוברים לאימהות שפיתחו אבעבועות רוח הינם בסיכון גבוה מאד (17% עד 30%) לפתח זיהום קשה. למרות שהמחלה נתפסת כקלה בעיני הציבור סיבוכי המחלה שכיחים ואף מסכני חיים.

במחקר שבוצע ע"י דר' מרשק ופרופ' סומך במרכז הארץ, בקרב 182 ילדים שאושפזו עקב אבעבועות רוח, נמצאו סיבוכים בשכיחות גבוה. בכ-32% מהמאושפזים נצפו זיהומי עור שניוניים, ב-14% הפרעות במערכת העיכול ב-12%, דלקות ריאות ב-10% פרכוסי חם, ב-9% סיבוכים של מערכת העצבים המרכזית.
מטופל אחד נפטר ומטופל אחד נזקק להשתלת כבד. 24% מהמטופלים קיבלו אציקלוויר למשך 5.7 ימים. תדירות האשפוזים בישראל היא 1:285 מקרי האבעבועות רוח והתמותה היתה 1 לכל 100,000..
יעילות החיסון (Varilrix) למניעת מחלה בכלל הינה מעל 90% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא מעל 90%.

ממצאים אלו הינם בילדים מתחת לגיל 12 שנים לאחר מנה אחת של החיסון. לעומת זאת, בילדים מעל גיל 12 שנים ובמבוגרים יעילות החיסון לאחר מנה אחת הינה נמוכה יחסית למניעת מחלה בכלל: רק 50% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא כ-90% אך לאחר מנה שנייה היעילות עלתה למעל 90% ומניעת מחלה בינונית עד קשה (250 נגעים או יותר) היא קרוב ל-100%.
משך ההגנה של החיסון מפני תחלואה לא ברור, אך יש צורך בחיסון נוסף, ולאחרונה אף פורסמו בארה"ב המלצות על מתן מנה נוספת של החיסון בגיל שש.


לאור כל האמור לעיל, הומלץ ע"י האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים בתחילה ב-1995 ואחר כך ב-2000, על מתן החיסון בשגרה בארה"ב. להמלצה זאת הצטרפו גם האיגודים באירופה.
בישראל ממליצים חוג המומחים במחלות זיהומיות ילדים והאיגוד לרפואת ילדים על חיסון של כל הילדים כנגד אבעבועות-רוח וועדת ההגוי לחיסונים של משרד הבריאות המליצה על הכללתו בסל החיסונים (החיסון עדיין לא נכלל בסל). פרסומים בחודש  אוקטובר 2007 מבשרים על הכללית החיסון בשגרת החיסונים בישראל תוך מספר חודשים!

החיסון כנגד שפעת


כל שנה מתחסנת האוכלוסיה כנגד זן חדש של וירוס השפעת התוקף
את מדינתינו (ואת שאר העולם). רצוי לחסן ילדים הנמצאים בסיכון
לתחלואה משנית להידבקות בווירוס השפעת – ילדים עם מחלת ריאות,
לב או חסר חיסוני – התייעצו עם רופא הילדים. עד לאחרונה הומלץ אכן לחסן בעיקר ילדים עם מחלות כרוניות נלוות כנגד שפעת, אך לאחרונה הורחבה היריעה וכיום (בעונת 2004-2005) מומלץ לחסן כל תינוק מגיל 6 חדשים ומעלה. החיסון מכיל חלקי
מעטפת הווירוס המחסנים כנגד הזן המסויים כנגדו יש צורך לחסן
בעונת החורף. החיסון נועד לתינוקות החל מגיל 6 חדשים. אם תינוקכם
רגיש לחלבון ביצה – דווחו על כך לרופא הילדים.

החיסון כנגד RSV
חיסון כנגד ווירוס הגורם למחלת ריאות קשה בתינוקות צעירים מאד.
החיסון מאושר למתן שגרתי בפגים שנולדו לפני שבוע 28 להריון,
הסובלים ממחלת ריאות או מסיבוכים הנובעים מהנשמה ממושכת, או
כל תינוק צעיר עם מחלת ריאות כרונית קשה. החיסון הוא חיסון פסיבי
בלבד – לא מקנה חיסוניות לכל החיים אך יגן עליו במהלך החורף.

 

   תודה ל:  

פרופ' דוד גרינברג
היחידה למחלות זיהומיות בילדים המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב

ולאתר איגוד הילדים בארץ  http://www.rofeyeladim.co.il/

על המידע  המעודכן