contact Clinic procedures links questions out for a stroll Just arrived tips home
Hebrew articles
english articles
lexicon
about Dr. Hofman
check-up
גרסת הדפסה

ד''ר רוברט הופמן      Dr. Robert D. Hoffman

רופא משפחה מומחה       Specialist in Family Medicine

8Gordon Street  רח' גורדון     hoffman5@netvision.net.il

 

דלקת אוזניים תיכונה / ניתוח – הפתרון הנכון ?

 

דלקות אוזניים בילדים מהוות אחת המחלות השכיחות ברפואת ילדים, ומקור להתלבטויות קשות מצד ההורים. המחלה חוזרת לעתים אצל הילד המועד לכך ולעתים מלווה גם בירידה בשמיעה. ההורים נאלצים להתמודד עם השאלה האם לנתח את הילד בניתוח ''כפתורים''.

 

ניתוח הכפתורים (או "צינרור") הינו הניתוח השכיח בילדים בעולם. ניתוח זה מהווה את פתרון רופאי אא''ג (אף-אוזן-גרון) למחלה זו. זוהי גישה כירורגית לפתרון הבעיה (רופאי אא''ג הם כירורגים בהכשרתם והגיוני שהפתרון שלהם יהיה באמצעות ניתוח).

רופאי ילדים ורופאי משפחה שמלווים את הילדים החולים בדלקות אוזניים מתוסכלים גם הם מהבעיה, אך לאו דווקא מאמינים שהניתוח הכרחי.

 

מחקרים הראו שמתן אנטיביוטיקה במינון מניעתי (מינון קטן מדי יום) למשך תקופה של חצי שנה עשוי להניב תוצאה דומה לזו המתקבלת מניתוח כפתורים (לגבי תחלואה ואיכות השמיעה כעבור חצי שנה). מכיוון שהניתוח מתבצע בהרדמה כללית, הרבה הורים חוששים מהסיכון האפשרי ומחפשים אחר פתרון חלופי.

 

מקור הבעיה


מקור הבעיות בדלקות אוזניים (AOM- דלקות באוזן התיכונה) מצוי באנטומיה.

מבנה האוזן - הכולל צינורית אוורור דקיקה המקשרת בין האוזן התיכונה לבין הלוע האחורי - מועד לבעיות. בזמן "התקררות" עם עודף ייצור ליחה ועיבוי הרקמה הלימפטית באזור האדנואידים ("פוליפים" בשפת העם) הצינורית אוסטכיוס (Eustachian Tube) נחסמת. בחסימתה, האוויר באוזן התיכונה נספג ונוצר וואקום.

הגוף אינו "אוהב" וואקום ומתחיל להפריש נוזלים צלולים לאוזן התיכונה. נוזלים אלו ממלאים את האוזן התיכונה, גורמים לירידה בשמיעה ומהווים קרקע פורייה ביותר להיווצרות דלקות אוזניים. מצב זה של הימצאות נוזלים באוזניים אינו מוגדר כ"דלקת" ויכול להימשך חודשים רבים (SOM  - Serous Otitis Media).

 

אין קשר בין הנוזלים באוזניים לבין מים שחודרים לאוזן במהלך אמבטיה, מקלחת או שחייה בבריכה. פחות וודאי האם שתיית בקבוק בשכיבה עלולה לגרום לבעיות באוזן התיכונה והמחקרים חלוקים בנושא זה. ייתכן כי שתיית בקבוק בשכיבה מגבירה את הסיכוי להיווצרות נוזלים באוזניים.

 

לאחר דלקת חריפה באוזניים (ACUTE OTITIS MEDIA = AOM) , שבדרך כלל מתלווה לתופעות של חום וכאבים ומטופלת באנטיביוטיקה, יש "זנב ארוך". למשך תקופה של שבועות עד חודשיים מקובל שממשיך המצב של נוזלים באוזן התיכונה (SOM).

מצב זה אמנם אינו גורם לכאבים, אך גורם לירידה בשמיעה ומגביר את הנטייה לדלקת חריפה חוזרת, וכך ישנם ילדים שלוקים שוב ושוב בדלקות אוזניים חריפות חוזרות ונשנות.

 

מה עושים בניתוח ?


הניתוח מבוצע ע"י רופא אא"ג בהרדמה כללית. במהלכו, מוחדרת צינורית פלסטיק לעור התוף. הצינורית דומה למילוי של עט אך דקיקה יותר ואורכה כס"מ. על ידי החדרת הצינורית נפתרת בעיית חוסר אוורור האוזן התיכונה. אמנם לא פתרנו את הבעיה באמצעות פתיחת האוסטכיוס, אך הנוזלים יוצאים מיד והשמיעה משתפרת במהירות.

 

ישנם מקרים בהם נפלטת הצינורית החוצה כעבור יום או שבוע. פתרון זה מצליח רק כל עוד הצינורית נשארת במקומה; במידה והיא נפלטת יש מקום לשקול ניתוח חוזר להחדרה נוספת של צינורית. המצב הרצוי הוא כאשר הצינורית נשארת במקומה לפרק זמן של חצי שנה עד שנה לכל הפחות, עד להחלמתה של האוזן מנטייתה לדלקות.

 

 

חסרונות ניתוח הכפתורים

 

1) ה"פתרון" הוא אינו פתרון "אמיתי" של ממש, אלא עקיפת בעיית חוסר תפקוד האוסטכיוס ואוורור האוזן התיכונה על ידי פתיחת פתח זמני בעור התוף. זהו פתרון לא חכם, מעין "ברירת מחדל" הנובעת מתסכולינו כרופאים, על שאין באפשרותנו להציג פתרון נכון לבעיה התפקודית של האוזן. במידה ויפתחו תרופה שתפתח את צינורית האוסטכיוס (עובדים על פיתוח חומר בשם סורפקטנט - אשר משפר פתיחת צינורית רטובה) לא יהיה שוב צורך בניתוח זה.

 

2) פתיחת עור התוף באופן קבוע פותח את הגנת האוזן התיכונה מפני העולם החיצון.

עור התוף נותר פתוח לחדירה אפשרית של חיידקים אשר עלולים לגרום לזיהום. מסיבה זו לא ניתן לצלול מתחת למים עם "כפתורים", והורים רבים עסוקים בדאגה לגבי אטמים לאוזניים בימי הקיץ בבריכה ובים.

 

3) במידה והאוזן המנותחת אכן נדבקת בזיהום - האוזן מפרישה מוגלה (כי הצינורית מנקזת מיד את הנוזלים מהאוזן התיכונה החוצה). מצב זה עלול להימשך שבועות עד חודשים, במהלכם הילד סובל מהפרשה לא נעימה מהאוזן.

 

4) הניתוח מתבצע בהרדמה כללית - קצרה אמנם (כ- 15 דקות), אולם ברור כי הרדמה כללית עלולה לגרום לנזקים למנותח. הסיכוי לנזק משמעותי מניתוח בהרדמה כללית הינו פחות מ- 0.5% אולם הוא קיים תמיד.

 

5) החסרון האחרון - חשוב לזכור כי הרופא הממליץ על ניתוח זה גם "מתפרנס" ממנו וגם בעל נטייה כירורגית, לכן הייעוץ שיתקבל במקרה זה עלול להיות עם העדפה ברורה לכוון ניתוח, כאשר זה לא בהכרח הטיפול המתאים ביותר למקרה.

 

 

אז מה ניתן לעשות ?

 

ראשית כל, רצוי לקבל חוות דעת נוספת לגבי הניתוח מרופא אחר, עדיף מרופא ילדים או משפחה אותו אתם מכירים וסומכים על דעתו. חשוב להחליט על הניתוח בלב שלם.

כמו כן, אין דחיפות גדולה לביצוע הניתוח, ניתן לחכות וניתן לנסות טיפול אחר, אפילו למשך מספר חודשים.

מכיוון שהשיפור בשמיעה תלוי בשיפור בנוזלים באוזן התיכונה, וזה תלוי בפרק הזמן שחלף מאז הדלקת החריפה האחרונה, וזה לעתים מושפע מנזלת ווירוסים אחרים - ברור שככל שמתרחקים מהחורף, הסיכוי להחלמה של האוזן גדל.

יועץ אא"ג חכם אמר לי פעם, כי רופא אא"ג טוב בוחר שלא לנתח "כפתורים" בתקופת החורף אלא להמתין לראות איזה ילדים עדיין זקוקים לניתוח זה בסוף הקיץ.

 

ניתן לנסות קורס ארוך של אנטיביוטיקה, לנסות למנוע התקפים חריפים ולהרוויח זמן עד שהאוזן מחלימה. אמנם רובנו לא אוהבים כמות רבה של אנטיביוטיקה, אולם אם זה יחסוך את הצורך בניתוח זה כנראה כדאי.

ישנם מחקרים המצביעים על כך שקורס קצר (שבוע) של מתן סטרואידים דרך הפה עשוי לשפר מאוד את מצב הנוזלים באוזן התיכונה. גם זה טיפול "חריף" אך אם יסתבר שהוא יעיל - אז גם זו אלטרנטיבה עדיפה על ניתוח.

 

ניתן כמובן לפנות לרפואה המשלימה למשך פרק זמן מוגדר מראש (חודש, חודשיים או יותר) ולנסות את מזלנו בסיוע מסוג אחר. גם גישה זו מומלץ לנקוט בשילוב ייעוץ עם הרופא המטפל, כחלק מתכנית משותפת לשפר את השמיעה ללא התערבות כירורגית.

 

 

לבריאות!! ד"ר הופמן