contact Clinic procedures links questions out for a stroll Just arrived tips home
Hebrew articles
english articles
lexicon
about Dr. Hofman
check-up
גרסת הדפסה

לימודי המשך לרופאים (מרץ 1999).

 פינה זו תתמקד במערכות בריאות בעולם בעידן זה של תהפוכות בניהול, תקצוב ואספקת שירותים רפואיים. ננסה ללמוד משהו ממה שמתרחש בעולם ומההתמודדות של רופאים ברחבי העולם עם השינויים החלים עליהם.

בלימוד זה אולי נשכיל לא ללכת בעקבות עמיתינו, כדוגמת התביעות נגד רופאים בארה''ב והתפתחות של רפואה הגנתית ''להתמודד'' עם האיום. מצבנו טוב יותר מאשר של עמיתינו בארה''ב, שגילו כי מערכת הבריאות נקנית על ידי חברות ענק והם נאלצים להצטרף לארגונים דמויי קופות חולים (HMO)  כדי להתמודד עם שינויי כללי ''עסקי הרפואה''.

 

מצבנו טוב יותר גם בשל זכותנו להתארגן ולהגן על זכויותינו. בארצות הברית נאלצים הרופאים להתמודד לבד מול ה- HMO, בשל התייחסות לרופאים כאל בעלי עסק שהתארגנותם יוצרת מונופול. בטור זה נעיף מבט על המצב של ''לימודי המשך'' לרופאים בארה''ב ובאנגליה.

 

לימודי המשך (CME) הם נושא כאוב עבור רוב הרופאים. כיצד אפשר לשמור על התעדכנות בנושאי תחום העבודה שלנו, ללמוד על חידושים, להרחיב את הידיעות בנושאים אחרים ברפואה, ואולי אפילו ללמוד דברים פרקטיים כגון מחשב, ניהול או תכנון עסקי.

 

איפה הימים שהיינו סטודנטים ורוב זמננו הוקדש ללימוד. סיימנו (סוף סוף) את הלימודים והמבחנים ועברנו לעבודה; אבל היכן בשבוע העבודה העמוס שלנו כעצמאיים נמצא את הזמן ללימודים ? רוב האנרגיה שלנו (אם לא כולה) מוקדשת לקליניקה, ואם נותר מעט פנאי לפני ''חוק ביטוח בריאות ממלכתי'', כיום, עם קיצוצי השכר, אנחנו נאלצים לעבוד יותר ויותר שעות כדי לשמור על הקיים.

 

באנגליה, שעברה למערכת ''ממלכתית'' NHS (NATIONAL HEALTH SERVICE), החוק דורש התעדכנות הרופאים בתוכניות לימוד מוכרות לפי מספר יחידות לשנה. החוק קובע שאחוז של ההכנסה של הרופאים תלוי במילוי חובה זו. אך המערכת גם מקדישה תקציב ללימודי המשך של הרופאים, לארגון תוכניות הלימודים, לתשלום עבור הקורסים, והכי מעניין מבחינתנו לתשלום עבור ממלא מקום במרפאת הרופאים שיצאו להשתלמות.

הדרך הטובה ביותר לספק לרופא לימודי המשך יעילים עדיין לא נקבעה, אך כנראה אינה נמצאת בשיטה הנוכחית של הרצאות וכנסים.

 

בארה''ב, ספק השירותים הרפואיים הגדול ביותר הממשלה הפדרלית, בתוכניות מדיקר/מדיקאיד, מקדישה חלק נכבד מתקציבה להכשרת מומחים וללימודי המשך. ב- 1997 הקציבו במדיקר 2.2 מיליארד דולר באופן ישיר ללימודי מתמחים ו- 4.6 מיליארד דולר לעלויות נוספות (ADDED COSTS OF PATIENT CARE).

ארצות הברית היא המדינה היחידה באולם בה הרופאים קבעו לעצמם צורך במבחני התמחות תקופתיים. ב- 22 מתוך 24 התמחויות בארצות הברית, ההכרה כמומחה מוגבלת בזמן לתקופה שבין 7-10 שנים. הרופאים לא רק נאלצים לעבור מבחן התמחות כדי לשמור על התואר, אלא מחויבים גם ל- 50 שעות לימוד שנתיות כדי להתעדכן, ולצורך כך משקיעים זמן וכסף בקורסים. עלות הקורסים והזמן ''האבוד'' בקליניקה נכנסים לסעיף

“ADDED COSTS OF PATIENT CARE'', כדוגמת תקציב תוכנית מדיקר הפדרלית.

 

בעידן זה של תהפוכות בשירותי הרפואה, קשה לנו להתמודד עם השינויים. חלק מהעצמאות שלנו אבדה עם האחריות שהממשלה לקחה על עצמה ב''חוק הבריאות''.

עם אחריות זו של אספקת שירותי רופאים, באה גם החובה לדאוג לשמירה על רופאים מעודכנים. לרופאים העצמאיים מגיע שיהיו להם לימודי המשך במהלך השנה כדי לשמור על הרמה הטובה ש''מכבי'' ואנחנו מתגאים בה. ''מכבי'' ומשרד הבריאות צריכים לספק לנו את ההזדמנות לכך.